למה פתחנו את הגיוס הזה
אָב הָרַחֲמִים, שֶׁדְּרוֹכוֹ בַּמְּרוֹמִים, בְּחֶסֶד גָּדוֹל בְּרַחֲמָיו יִזְכֹּר בְּחֶמְלָה אֶת הַחֲסִידִים, הַיְּשָׁרִים וְהַתְּמִימִים – אֶת כָּל קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ…
תפילת יזכור נאמרת רק ארבע פעמים בשנה:
ביום־כִּפּוּר, בשְמִינִי־עֲצֶרֶת, בְּיוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח וּבַיוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל שָׁבוּעוֹת.
זוהי מסורת עמוקה בעם ישראל, הקשורה לא רק לכיבוד אב ואם לאחר פטירתם, אלא גם להַעֲלָאַת נשמתם בזכות מעשינו והצדקה שאנו נותנים בימים אלו.
לסייע לקרובינו לעלות בדרגות הקדושה כשאינם יכולים לעשות זאת בעצמם – אחת המצוות הנעלות ביותר.
יזכור נאמר בנפרד על גברים ובנפרד על נשים, וניתן להזכיר לא רק אב ואם, אלא כל קרוב שהלך לעולמו. הקב”ה רואה את דאגתכם לכל אחד מאלה שאתם מזכירים בתפילה.
בִּתְרוּמַת צְדָקָה לחיים הנזקקים לסיוע, אתם מאפשרים לנפטרים להוסיף חסד אף לאחר מותם. לכן, לאחר אמירת יזכור בבית הכנסת, הנוכחים נוהגים לתת צדקה – כל אחד כפי יכולתו; אך ידוע שככל שהתרומה גדולה יותר, כך גדולה יותר זכות הנשמה.
תודה שאתם איתנו! יחד נמשיך להביא שמחה ותקווה לכל מי שזקוק לכך.
