למה פתחנו את הגיוס הזה
... מאוד קשה לי לומר את המילים האלו. תמיד רציתי להיות בצד העוזר, התומך, לתרום בעצמי ולקחת חלק פעיל בקהילה. אבל עכשיו מצאתי את עצמי במצב אחר. היום אני זה שצריך עזרה.
לפני שנה קיבלתי אבחנה מפחידה - מלנומה שלב שלישי - וחיי השתנו באופן דרמטי. סוג סרטן זה הוא חמור ויכול להשפיע עמוקות על כל אחד גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית, והוא דורש טיפול אגרסיבי דחוף ומיידי. עם קבלת החדשות, חיי השתנו בצורה דרסטית ומאז אני במאבק הישרדות מתמיד.
בהתחלה חוויתי כאב בלתי נסבל ולא הבנתי מה קורה. נאלצתי לסבול מספר רב של בדיקות והליכים כואבים לפניי. נכון לעכשיו, אני עובר אימונותרפיה, אשר מייצרת תופעות לוואי עזות הגורמות לי לתחושת עייפות, בחילה, אובדן תיאבון וחולשה כללית. אני לא מסוגל לעבוד בכלל, ואני בקושי מצליח לתפקד במשך 2-3 שעות ביום. לאחר קבלת מספר סבבים של אימונותרפיה, אני מחכה לניתוח. אני לא יכול לעבוד ולא יכול לפרנס את המשפחה שלי. אנחנו מוציאים את כל כספנו על מאבק במחלה הנוראה הזו.
אני ראש המשפחה ואב לתשעה ילדים. המשפחה שלי תמיד הייתה הדבר הכי חשוב בחיי, הם עומדים לצידי, תומכים בי ומאמינים בי. לצערי, המחלה שלי החלישה אותי, ואני לא מסוגל לנהל את העסק שלי כמו פעם. פעם, העסק נתן לנו חיים הגונים, אבל עכשיו הוא בסכנה לפשיטת רגל.
עקב מצבי הבריאותי, נאלצתי לעזוב את עבודתי ולהצטרף לעסק המשפחתי, שלא רק מביא הכנסה אלא גם דואג למשפחתי הגדולה. לפני מחלתי, לקחתי הלוואת פיתוח. היו לי תוכניות גדולות לצמיחת העסק. עכשיו, אני עם חוב עצום וסיכון נורא: בגלל החוב שהצטבר, הבנק עלול לקחת את הדירה שלנו ואנחנו נישאר ברחוב.
המשפחה שלי היא הגאווה והשמחה הכי גדולה שלי והדבר הכי יקר שיש לי. לצערי, הילדים הקטנים שלי צעירים מכדי לעזור כלכלית, והגדולים, למרות שהם עוזרים, זקוקים לתמיכה וטיפול בעצמם תוך שהם מנסים ללמוד ולבנות את עתידם.
השתדלתי להיות חזק ולתמוך במשפחתי ובסובבים אותי, אבל עכשיו אני חסר אונים. אני צריך סיוע כספי. אנחנו צריכים כ-50,000 דולר כדי להבטיח שהמחלה הנוראה הזו לא תיקח את הבית של משפחתי ותשאיר אותנו חסרי בית.
אני צריך לעבור עוד שני סבבי אימונותרפיה אינטנסיבית ואחריהם ניתוח, מה שאומר שלא אוכל לעבוד במשך זמן ממושך. אנו מתמודדים עם קשיים כלכליים קשים ולא יכולים לשלם את חובותינו לבד. שאלתי את כל מי שאולי יוכל לעזור לנו, והקהילה שלנו כבר תרמה רבות, אבל זה לא מספיק כדי לברוח מגורלנו הנורא.
זה המכתב הכי קשה שכתבתי אי פעם. אני מרגיש נבוך לבקש סיוע, אבל כרגע, אין לנו אלטרנטיבה אחרת. אני ומשפחתי נמצאים על סף משבר, וכל תמיכה הכי קטנה תעשה הבדל עצום כרגע.
