למה פתחנו את הגיוס הזה
מנהג “מחצית השקל” החל מחודש אדר ועד ניסן ישנו מנהג לתת תרומה כספית בשווי מחצית השקל של בית המקדש, בהתאם למחיר העדכני של הכסף בימינו. משקל המטבע המקורי היה כ־8.5 גרם כסף, ויש להדגיש שהכסף ניתן “לזכר מחצית השקל”.
"זֶה יִתְּנוּ כָּל־הָעֹבֵר עַל־הַפְקֻדִים… מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'" (שמות ל:י"ג)
בימינו, כשאין לנו בית מקדש, במקום המצווה המקורית לתת מחצית השקל למקדש, נוהגים לתת צדקה לזכר אותן מחציות השקל שהיו נאספות בתקופת המקדש. מכיוון שאין כיום קורבנות, את הכספים שנאספים מעבירים לנזקקים, מפני שצדקה, בדומה לקורבנות, מכפרת עוונות (בבא בתרא י, ב).
מי חייב לתת “מחצית השקל”?
מן התורה החובה לתת מחצית השקל חלה רק על גברים מגיל 20 ומעלה. אולם לפי המנהג הרווח כיום, ראש המשפחה נותן בעד כל בני המשפחה הבוגרים – בנים מגיל 13 ובנות מגיל 12.
כמה נותנים?
מחיר 8.5 גרם כסף כיום הוא בקירוב כ־9.7 דולר (≈32 ₪, 9 אירו, 782 רובל, 370 גריבנה וכו’), שיש להכפיל במספר בני המשפחה הבוגרים.
בלבול נפוץ עם מנהג אחר
ישנו מנהג נפוץ נוסף הקשור גם הוא למחצית השקל: בתענית אסתר, בעת תפילת מנחה, נוהגים להניח בקופת הצדקה 3 מטבעות שערכן המקומי הינו בערך של “חצי” (למשל חצי שקל, חצי דולר, חצי רובל וכו’).
בשולחן ערוך מוזכר שיש לתת מחצית השקל בערב פורים, ויש צורך דווקא בשלושה מטבעות, כי בתורה מוזכרת המצווה שלוש פעמים (אורח חיים תרצ”ד:א). את שלוש המחציות הללו נוהגים לתת גם עבור קטינים ואפילו עבור עובר ברחם אימו (משנה ברורה). לגבי נשים – הדבר תלוי במנהגי הקהילה.
כלומר, לצורך צדקה זו מפרישים 1.5 מהמטבע המקומי (שקל/דולר/רובל וכו’), כפול מספר בני המשפחה (אם האם בהיריון, מוסיפים 1.5 עבור כל עובר).
לדוגמה, משפחה עם שני ילדים תיתן 6 שקלים (דולרים/רובלים וכו’).