למה פתחנו את הגיוס הזה
״שלום, קוראים לי דוד. ביולי אני מסיים צבא. אולי תוכלו לעזור לי? אני צריך מחשב נייד – כל מחשב – כדי להמשיך ללמוד…״
כך הכַּרְנוּ את דוד, גיבור הסיפור הזה, בהודעת ווטסאפ פשוטה.
ו״גיבור״ – זו לא הגזמה. דוד בארץ קצת מעל שנתיים, וכמעט כל התקופה – בצה״ל, רוב הזמן בקו האש. בארץ מוצאו למד רפואה; החלום שלו עכשיו הוא להמשיך בלימודים.
כששמענו את סיפורו המלא, הבנו שהעזרה צריכה להיות הרבה מעבר למחשב. דוד צריך נקודת פתיחה אמיתית לחיים אזרחיים: תשלום קורסי הכנה לפסיכומטרי, שכר דירה, ריהוט בסיסי, מחשב נייד, קורסי שפה – כדי שלא ייאלץ לעבוד 12 שעות במפעל ולוותר על הלימודים. מגיע לו להתחיל את חייו בישראל בלי הלוואות וחובות.
דוד נולד וגדל במוסקבה. הוריו נפטרו כשהיה צעיר, והקרובה היחידה שנותרה לו היא סבתא קשישה. היא שקרבה אותו לקהילה היהודית בפילִי ובהמשך במרינה רושצ׳ה. דוד סיים לימודי רפואה מעשית, התקבל לאוניברסיטת סראטוב לרפואה, השתתף בתכנית ״יחד״, באירועים בברוניה ובמרינה רושצ׳ה, ועבר ברית מילה בגיל מבוגר.
במרץ 2022 הצבא הרוסי רמז שהוא ישמח לגייס צעיר בריא עם רקע רפואי. דוד הצליח, כמעט ביום אחד לפני צו גיוס ממשי, לעבור בדיקה קונסולרית ולהצטרף לתכנית ״מסע״ – לא פחות מהשגחה עליונה. מיד לאחר מכן התגייס לצה״ל, ליחידות לוחמות. ואז הגיע 7 באוקטובר 2023 – ודוד מצא את עצמו בקו ראשון. כמעט שנתיים שירות, מתוכן 51 ימים בעזה ועוד מבצעים מתמשכים ביהודה ושומרון.
כעת, כשנשארו שבועות בודדים במדים, דוד מתכנן את עתידו. השלב הראשון: קורס הכנה לפסיכומטרי כדי לחזור ללימודי רפואה. לפניו – שכירות דירה, התארגנות, קניית מחשב בסיסי, קורסי שפה. ״אסתדר, אקח הלוואה אם צריך״ – הוא אומר. לנו זה לא נשמע הוגן: גיבורים אמיתיים שסיכנו את חייהם לא צריכים להתחיל חיים אזרחיים בחובות. לדוד אין משפחה בישראל – אבל אנחנו, עם ישראל, משפחתו עכשיו. יחד נוכל לעזור. יחד נוודא שיהיה בארץ עוד רופא יהודי טוב.
בזכות הערבות ההדדית שלנו – העם שלנו בלתי מנוצח!