“אין לנו מספיק אפילו ללחם…” – הסיפור של אלכסנדרה

למה פתחנו את הגיוס הזה

אלכסנדרה התאלמנה בגיל צעיר מאוד. דמיינו את אוקראינה בשנות התשעים הסוערות, כשארבעה ילדים נמצאים תחת אחריותה. כל עוד אפשרה לה הבריאות, היא עבדה כדי לפרנס ולגדל את משפחתה – והצליחה בכך! הילדים הבוגרים עלו לישראל בעצמם בסוף שנות התשעים, ואילו שני הילדים הצעירים הגיעו יחד איתה בתחילת שנות האלפיים.

כמו רבים אחרים, אלכסנדרה עברה תהליך קליטה לא פשוט. היא עבדה במפעל לעיבוד בשר וגם בניקיונות על מנת להשלים הכנסה. לצערה, הרופאים גילו אצלה שתי גידולים בו זמנית – במעי הישר ובבלוטת התריס, ומאותו רגע היא לא יכלה לעבוד עוד. בשנים האחרונות אלכסנדרה חיה מקצבת ביטוח לאומי זעומה בדירת עמידר קרה ולחה, שקירותיה מכוסים בעובש. מכיוון שאינה יכולה להישאר ללא עזרה, בנה נאלץ להירשם כמטפל אישי שלה, כדי לסייע לה בתנועה. ואכן, היא נדרשת לנסוע לא מעט: בכל שבוע היא נוסעת לירושלים לטיפולי כימותרפיה, בדיקות ופרוצדורות רפואיות נוספות. כעת היא אף מאושפזת, משום שלרופאים יש חששות כבדים בנוגע למצבה.

הקצבה שלה ומשכורת הבן בקושי מספיקות למחייה; לעיתים אין בבית אפילו לחם, ובמקום זה הם מסתפקים לרוב בתפוחי אדמה. בשל הכימותרפיה הקשה והתזונה הלקויה, שיניה של אלכסנדרה נפגעו מאוד – וטיפולי שיניים יקרים אין ביכולתה לממן.

בעיות השיניים הפכו לקש האחרון ששבר את גב הגמל בחיי אלכסנדרה. היא פנתה אל הקרן לקבלת סיוע כלכלי לטיפולים. בואו ננסה להקל ולו במעט על חייה של אלכסנדרה – כל שקל שניתן יכול לעזור לה משמעותית.